קפה, מרפסת ושמש של שישי

Για αυτή την κασέτα

הקלטת הזאת היא לבוקר של יום שישי: הקפה הראשון במרפסת, השמש עוד רכה, העיתון או הטלפון מונחים בצד, ואין שום מקום שצריך להגיע אליו. היא בנויה כולה משירים ישראליים מוכרים, משנות השבעים ועד שנות האלפיים, מהסוג שהרדיו השמיע בכל בית בבוקר שישי, ומי שקם אחרון עוד מזמזם אותם מהמטבח. זו מוזיקה שקטה אבל לא עצובה: חמה, נינוחה ומחייכת.

היא נפתחת ב״אני ואתה״ של אריק איינשטיין, עם השורה שכולם מכירים על שניים שישנו את העולם, וממשיכה ב״כמו צמח בר״ של חוה אלברשטיין, קול צלול ופשוט כמו אור ראשון. ״עכשיו הכל בסדר״ של יהודית רביץ אומר בדיוק את מה שהבוקר הזה מרגיש, ו״נתתי לה חיי״ של כוורת מוסיף חיוך של שנות השבעים ומלודיה שכל השולחן יכול לשיר.

באמצע הקלטת הקצב נשאר נמוך והלב נפתח: ״ברית עולם״ של מתי כספי, ״אני שוב מתאהב״ של גידי גוב, ״שוב היא כאן״ של יוני רכטר עם הפסנתר הרך, ו״ירח״ של שלמה ארצי, בלדה רחבה לכוס הקפה השנייה. ״יושבים בבית קפה״ של טיפקס הוא כמעט תיאור של מה שקורה עכשיו, ו״ממעמקים״ של עידן רייכל ממלא את הבית בקולות ובתופים עדינים.

לקראת הסוף מגיעים ״זכיתי לאהוב״ של עברי לידר, תודה קטנה על מה שיש, ו״עד מחר״ של אביתר בנאי, סיום אופטימי לבוקר שעוד לא נגמר. הסדר לא הולך לפי השנים אלא לפי האור: מהשקט של ההתעוררות ועד הרגע שבו הבית כבר מלא. אפשר להאזין לקטעים כאן, או לפתוח את כל הקלטת כפלייליסט ביוטיוב ולתת לה להתנגן עד ארוחת הצהריים. ואם הבוקר שלך דווקא מלא אנרגיה, עם ריצה או ניקיון לקראת שבת, אפשר ליצור קלטת משלך עם קצב גבוה יותר.